#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פט. חיה וולדה שקננו בפרדס האם צריך או מועיל זימון ומדוע?	"לחיה אין מועיל זימון שצריכה צידה. הולד למסקנא בפרדס הסמוך לעיר מותר גם בלי זימון שידע בו ודעתו עליו, בפרדס שאינו סמוך לעיר צריך זימון ואם לא זימנו אסור<sup>פ</sup>. ולרב חסדא הולד בכל מקום אין צריך זימון דאין יכול לברוח, ואיתותב.<br><span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">פ.  דאסוחי אסח דעתיה מיניה, ר""ן. וכתב בשער הציון תצז ס""ק מג שהרבה אחרונים פירשו כן גם בדעת רש""י ודלא כמג""א שכתב שלרש""י אם ידע שילדו אפילו במקום רחוק לא צריך הזמנה.</span>"	ביצה כה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צ. מדוע י""א שצלף עז באילנות? "	"תירצו התוס' (ד""ה וצלף) א. שעושה ג' פירות ב. שטוען פירות בכל יום ג. שעושין מהקפריסין של הצלף יין שהוא עז."	ביצה תוס' כה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צא. נחלקו ר""י ור""ש במשנת בכור שנפל לבור. באיזה אופן מדובר ובמאי פליגי? "	"מיירי בבכור שהיה בו מום קבוע לפני יו""ט אך לא הראהו לחכם מבעו""י ונפל לבור. לרבי יהודה ירד מומחה ביו""ט ויראה אם יש בו מום קבוע יעלה וישחוט דס""ל שרואים מומים ביו""ט ואין כאן מוקצה שדעתו עליו מאתמול. לר' שמעון לא ירד לראותו דס""ל שאין רואים מומים ביו""ט, לרש""י משום שנראה כמתקן או כדן את הדין שהוא אסור משום שבות וכתבו התוס' (ד""ה בכור) שלדבריו אם ראה והתיר בדיעבד מותר.<br>ולתוס' חולקים ברואים מומים ביו""ט וגם חולקים במוקצה, לר' יהודה דס""ל דרואים מומים ביו""ט וידוע שמום קבוע היה מאתמול א""כ אין כאן מוקצה דמאתמול דעתו עליו אבל ר""ש ס""ל דאין רואים מומים ביו""ט ולכן לא היה דעתו עליו מאתמול ולכן אפילו אם עבר וביקרו אסור."	ביצה כה: - כו. ותוס'		
